אנרגיה מתחדשת: אנרגיית רוח ושמש
שנת 2021 הייתה שנה שוברת שיאים, לא רק של טמפרטורות אלא גם עבור תעשיית האנרגיה הנקייה. תשתיות ייצור חשמל בהיקף של כ-290 ג'יגה וואט הותקנו במהלך השנה החולפת, מרביתם בצורת טורבינות רוח ולוחות סולאריים. בכך, עברה 2021 את שנת 2020 שרשמה שיאים חדשים בזכות עצמה. למעשה, על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), בהתבסס על שיעורי הצמיחה הנוכחיים, עד שנת 2026 צפוי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת לעקוף את היקף הייצור מדלקים מאובנים ואנרגיית גרעין, יחד. עוד צופים ב-IEA כי עד סוף 2026, 95% מהצמיחה במקורות האנרגיה תגיע ממקורות מתחדשים כאשר אנרגיה סולארית לבדה צפויה להוות 50% ממנה.
שילוב של חדשנות והתפתחות טכנולוגית הופך את האנרגיה הנקייה לאלטרנטיבה אמיתית לדלקים פוסילים מזהמים. אנרגיה מתחדשת, כשמה כן היא: היא מתבססת על משאבים טבעיים או תהליכים המתחדשים באופן תמידי. כך, אור השמש והרוח מתחדשים ללא הפסקה, גם אם זמינותם המיידית תלויה בזמן או מזג אוויר מסויימים. למרות הצמיחה המטאורית של אנרגיית רוח ושמש בעשורים האחרונים, רעיון השימוש במשאבי הטבע המתחדשים לצורך יצירת אנרגיה דווקא ותיק מאוד. רוח שימשה להנעת ספינות וטחנות רוח לטחינת גרעינים לקמח. השמש סיפקה חום במהלך היום ושימשה להדלקת אש וייבוש מזון. רק במאות האחרונות פנתה האנושות להשתמש יותר ויותר במקורות אנרגיה זולים ומלוכלכים יותר. בניגוד לאנרגית רוח ושמש הזמינות בכל מקום בעולם, דלקים מאובנים – נפט, גז ופחם – קיימים בכמות מוגבלת ורק במקומות מסויימים, כאשר מאגריהם מתחדשים בתהליכים הנמשכים מיליוני שנים.
שיקלול פוטנציאל הייצור הכולל מבנים, חניונים, תשתיות תחבורה, מאגרי מים ושטחים אחרים, יעמוד עד סוף 2030 על 43% מצריכת החשמל בישראל, וזאת על ידי שימוש בשטחים מבונים בלבד.
על פי המעבדה הלאומית לאנרגיה מתחדשת בארה"ב, יותר אנרגיית שמש מגיעה לכדור הארץ בשעה, מכמות האנרגיה בה משתמשת האנושות במשך שנה שלמה. תאים סולאריים עשויים מסיליקון או חומרים אחרים שהופכים את אור השמש לאנרגיה. חוות סולאריות גדולות ומערכות בינוניות-קטנות על בניינים ובתי מגורים פרטיים, מאפשרות לבסס מערכת חשמל מבוזרת ויציבה, שאינה תלויה בייבוא דלקים מזהמים ממדינות אחרות. מערכות סולאריות אינן מייצרות פליטות גזי חממה בעת פעולתן ותהליך ייצורן כרוך בפליטות גזי חממה ברמה נמוכה בהרבה ממקורות אנרגיית מאובנים מזהמת.
מול הטענה בדבר השטחים הנרחבים הנדרשים לייצור חשמל סולארי, מגיעים נתונים עדכניים על פוטנציאל הייצור הגלום בשטחים בנויים. אלה מאפשרים לצמצם ככל הניתן פגיעה בשטחי בר ובמערכות אקולוגיות. מחקר שנערך במשרד להגנת הסביבה ב-2020, מצא כי שיקלול פוטנציאל הייצור הכולל מבנים, חניונים, תשתיות תחבורה, מאגרי מים ושטחים אחרים, יעמוד עד סוף 2030 על 43% מצריכת החשמל בישראל, וזאת על ידי שימוש בשטחים מבונים בלבד.
אנרגיית רוח, המתבססת על טורבינות עצומות על היבשה ובתוך הים, נחשבת היום לאחד ממקורות האנרגיה הצומחים ביותר בעולם.
אנרגיית רוח, המתבססת על טורבינות עצומות על היבשה ובתוך הים, נחשבת היום לאחד ממקורות האנרגיה הצומחים ביותר בעולם. עקב ירידה משמעותית במחירה, כוח הייצור של אנרגיית רוח עלה פי 75 בשני העשורים האחרונים – מ-7.5 ג'יגה וואט ב-1997 ל-564 ג'יגה וואט ב-2018. גם כאן, טורבינות הרוח הראשונות הוקמו בבריטניה וארה"ב כבר בסביבות 1888 ושנים ספורות אחר כך, הופיעו טורבינות הנחשבות לטורבינות הרוח המודרניות הראשונות, בדנמרק. טורבינות רוח מתבססות על אנרגיה קינטית או אנרגיית תנועה שנוצרת עם סיבובן של הלהבים על ידי אוויר בתנועה – הרוח. פיתוחים טכנולוגיים הגדילו באופן משמעותי את יכולת הייצור של הטורבינות – מ-0.5 מגה וואט ב-1985 ל-2 מגה וואט לטורבינות על היבשה ו-3-5 מגה וואט לטורבינות בים. קיימים כיום גם דגמים זמינים מסחרית בעלי קיבולת ייצור של עד 8 מגה וואט, כאשר להם קוטר להבים של עד 164 מטרים.